top of page
EN
  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon
טיפול בבוצה

מה היא הבוצה?

בוצה היא הפאזה המוצקה, הנוצרת במהלך הטיפול בשפכים. מרבית הבוצה היא המאסה המיקרוביאלית אשר נוצרת כתוצאה מפירוק החומר האורגני בשפכים, כאשר כמות הבוצה היבשה תלויה בכמות הביוב המגיעה למתקני טיפול בשפכים ובעומס האורגני בשפכים.

 

סילוק הבוצה

מפעל השפד"ן המקבל כ-380,000 מ"ק שפכים ליום מייצר בסוף התהליך כמות של כ-15,000 מ"ק בוצה ליום (בריכוז של 1% חומר יבש) כאשר עודף הבוצה המשופעלת (בוצה ביולוגית שניונית בלבד) מסולק כיום לים ע"י משאבות צנטריפוגליות חלופיות דרך צינור באורך של 11 ק"מ סה"כ, מהם 6 ק"מ - צינור יבשתי ו-5 ק"מ - צינור ימי בקוטר של 360 מ"מ. המוצא הימי מסתיים במערכת פיזור בעומק של 38 מטרים.המוצא הימי מאושר כיום ע"י השלטונות כפתרון לסילוק עודף בוצה וזאת באמצעות היתר הזרמת בוצה לים המתחדש מעת לעת ע"י הוועדה הבין - משרדית למתן היתרים. במהלך 10 השנים האחרונות בוצעו באופן עקבי סקרים על הסביבה הימית מסביב לאזור סילוק עודף הבוצה לים ובאזור ניטרלי, על מנת לבדוק השפעה אפשרית על הסביבה. הסקרים התחילו בשנת 1977, לפני הפעלת המכון המכאני-ביולוגי, ונמשכים ברציפות עד עצם היום הזה. המסקנה היא שלמעט השינוי בשונות בסביבת המוצא, אין השפעתו ניכרת על מארג המזון הפנימי והחיצוני של הים.

כעת נבדקת סביבת אתר הסילוק באופן שיטתי על ידי המכון לחקר ימים ואגמים: ממצאי הבדיקה מצביעים על אתר שאינו צובר ללא השפעה מזהמת נרחבת. החל משנת 1998 משמש המוצא הימי גם כנקודת סילוק לתמלחות ולשפכי תעשיית פאק"א במסגרת הסכם בין אגוד ערים דן, התאחדות התעשיינים והמשרד לאיכות הסביבה. 

לדברי יו"ר איגודן לתשתיות איכות הסביבה, ארנון גלעדי: "לאחר שממצאי הביניים מאשרים כי יש ירידה של עשרות אחוזים בריכוזי המתכות בבוצה, האגוד יפעל להגיע להסדר קבוע בחוק שיחייב את המפעלים להפריד את המתכות הכבדות ואת הפסולת הרעילה ממערכת איסוף השפכים הכללית. נפעל בכל כוחנו כדי לעצור אסון אקולוגי המתמשך זה עשרות שנים". באמצעות הניסוי ביקש האגוד למנוע מקרים המתרחשים כיום, כאשר מפעלים בגוש דן מזרימים ביוב המכיל מתכות כבדות למערכת איסוף השפכים ולבסוף למפעל השפד"ן.

 

טיפול בפסולת

היות ותהליכי הטיהור בשפד"ן לא מאפשרים הרחקת מתכות הכבדות מהשפכים, מוצאות המתכות הכבדות את דרכן לבוצה ויחד איתה לים. במסגרת הניסוי במפעלי התעשייה בגוש דן מוצבים מכלים מיוחדים, אליהם נאספים השפכים, הפסולות הנוזליות, הבוצות המוצקות ושרפים חד פעמיים שמכילים מתכות כבדות. לאחר שהתמלאו, המכלים משונעים לאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב, שם הם מטופלים באופן מסודר. 

 

עודפי בוצת השפד"ן

כ-14,000 מ"ק ביום, מוזרמים אל הים באמצעות צינור הולכה באורך 11 ק"מ. האיגוד בחר בחלופה החקלאית כפתרון יבשתי לבוצת השפד"ן. זאת, בתיאום עם משרדי הממשלה, עיריית ראשון לציון והארגונים הסביבתיים, שבראשם עמותת "אדם, טבע ודין". אחרי בחינת כלל הפתרונות לטיפול יבשתי בבוצת השפד"ן, החליט האיגוד לקדם גם את החלופה החקלאית לטיפול בבוצה שמשמעותה עיבוד הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאים כחומר דישון, מאחר והיא מספקת תמורה סביבתית, חברתית וכלכלית הולמת. החלופה החקלאית מבוססת על הקמת שמונה מעכלים אנאירוביים שיאפשרו טיפול בבוצה לרמה המוגדרת בתקנות כבוצה סוג א'. הדבר יאפשר את פיזורה ללא טיפול נוסף בשטחים החקלאיים במרכז ובדרום הארץ. איגודן כבר הכין את התשתית התכנונית לקידום המעכלים בשנים האחרונות במסגרת התחייבויותיו לוועדה למתן היתרי ההזרמה כחלופת גיבוי משנית שכעת תהפוך לחלופה המועדפת. שינוע הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאיים יעשה באמצעות זכיין חיצוני שיבחר במכרז פומבי שיפרסם האגוד. האגוד פועל להקמת מערך עיכול אנארובי ואגני השיקוע הראשוני עד שנת 2014. עם השלמת יישום הפתרון היבשתי לבוצה, האיגוד יהפוך לגוף שממחזר 100% מהשפכים, באופן שיתן דוגמה למכוני הטיהור הנוספים בישראל תוך הבטחת ים נקי וסביבה טובה יותר לתושבי גוש דן וכלל אזרחי המדינה. 

bottom of page